<h1>הלכ' ברכות לריטב"א פ"ו ס"א</h1>
<h2>דף מט:</h2>
דרך זימון כך הוא, שיאמר המברך נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו, והן עונין אחריו ברוך הוא שאכלנו משלו ובטובו חיינו, והוא חוזר למקום שפסק שמתחיל בברכת הזן, וכן בעשרה או יותר מזכיר נברך לאלהינו. וכן האומר ברכו בבית הכנסת בברכות ק"ש או בתורה הם עונין ברוך ה' המבורך לעולם ועד והוא חוזר ומתחיל ברכותיו, [ו]לפי שעשו צירוף והוא מברך ויוצאין בברכותיו תקנו לשון זה של נברך או של ברכו בעשרה, ומכאן אתה למד שאין אומר[ין] אותו אלא בתחילת ברכות, ושיאמר אותו מי שעתיד לומר הברכות להוציא לאחרים, ומה שנהגו במקצת מקומות לומר שליח צבור ברכו אחר תפילה מנהג טעות הוא וכבר מיחו בדבר הגדולים שהיו בדור.
